ימים מורכבים ועמוסים רגשית עוברים עלינו. העובדה שחמאס שחרר חטופים טיפין טיפין לפני שהפסקת האש קרסה הכניסה רבים למערבולת רגשות שכללה שמחה מול עצב, התרגשות מול אכזבה ובעיקר חוסר אונים וחוסר שליטה מוחלט.
מהי לוחמה פסיכולוגית?
ההגדרה המקצועית של לוחמה פסיכולוגית היא צורת לוחמה המתנהלת בדרך כלל שלא באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, אלא באמצעות תעמולה ושימוש בכלים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, הכוללים תמרון כלי תקשורת וזרימת מידע. מטרת הלוחמה הפסיכולוגית לפגוע ישירות ברוחו של האויב, להוריד את ביטחונו העצמי, לפגוע במורל של הכוחות הלוחמים שלו ובעורף האזרחי והלוגיסטי שלו.
במילים פשוטות, באמצעות שימוש בלוחמה פסיכולוגית חמאס "משחק לנו במוח". זה התחיל ב-7 באוקטובר עם סרטוני הזוועות שהעלו, המשיך עם שחרור סרטוני החטופים (לכולנו זכור הסרטון שבו אחת החטופות באה בטענות נגד ממשלת ישראל וצה"ל) והגיע לשיא בשבוע שעבר עם כל המשחקים סביב עסקת שחרור החטופים. בפעולות שלו, חמאס גורם לנו לחשוב דבר אחד, לאחר מכן נוהג הפוך, שובר את נפשנו וזורע אצלנו פקפוק עצמי. כל זה מוביל לתחושת בלבול, ספק וחרדה.
איך זה משרת את חמאס?
בחלק מתרגילי הלוחמה הפסיכולוגית שלו, חמאס "רוכב" על המחלוקות הפנימיות שהיו כאן לפני המלחמה ומנסה להחריפן, להגדיל את חוסר האמון ולעורר זעם. בכוחן של אלו להעמיק את הסכסוך הפנימי בתוכנו ובכך להחליש אותנו כחברה.
גם ברמה האישית-חברתית אנשים נחלשים. הם מבולבלים מהפערים בין המסרים השונים וחרדים מחדשות מבהילות שנועדו לייצר בדיוק את אותה בהלה. כל אלו עלולים להוביל לתחושות של אי-שקט ועצבנות שלא פעם איננו מבחינים בהן עד שמגיעה ההתפרצות, וגם אז לא פעם אנחנו לא מבינים בכלל מה גרם לזה. חמאס שולח יד ארוכה לתוך הנפש והמוח שלנו - כמדינה, כחברה וכאנשים פרטיים - ו"מערבב" אותנו.
איך אפשר להתגבר על זה?
חשוב לייצר לעצמנו סביבה בטוחה ככל שאפשר בהיבט האישי/משפחתי. בנוסף, חשוב לשים לב במקומות העבודה, להיות מודעים וערוכים לכך. נקודה זאת חשובה בייחוד במקומות עבודה העוסקים ישירות במלחמה, למשל בתי חולים, קופות חולים, מערכי בריאות הנפש שמעניקים שירות לאזרחים. על המעסיק לקדם מעגלי שיח ולתת תמיכה רגשית בכדי שהעובדים יוכלו להתמודד עם המציאות ולא להשליך זאת הלאה וחלילה לפגוע בהליך עבודה תקין. חשוב לפתח חוסן נפשי הן ברמה האישית הן ברמה החברתית.
"בתקופות שכאלה מצופה מאיתנו להיות מחוברים למה שקורה ולא להמשיך בשגרת יום רגילה. אולם שגרת יומנו היא זו שיכולה להשאיר אותנו שפויים, לכן אל תחששו לשלב דברים שנעימים לכם ועושים לכם טוב"
מהו חוסן נפשי - וכך תשמרו עליו
חוסן נפשי הוא יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. מדובר בעצם ביכולת שלנו לשאת אירועים קשים, סיטואציות מורכבות, להרגיש שאנחנו מסוגלים לעמוד בהן, להתמודד איתן ולהכיל אותם. בפועל מדובר באוסף פעולות מעשיות שיסייעו לנו בכך. הנה תשע עצות:
1. בחרו את מקור המידע המהימן והסמכותי עבורכם - חז"ל אמרו "עשה לך רב", זו עצה חכמה לימינו אנו. אנחנו מוצפים במקורות מידע, החל מהצהרות ראש הממשלה ושר הביטחון, דרך דובר צה"ל והתקשורת וכמובן גוגל והרשתות החברתיות. חשוב שנגדיר לעצמנו מי הוא המקור שמהווה עבורנו כמקור המידע שלנו לנושאים אלו. בנוסף, חשוב לאמת את הדברים ככל שניתן אל מול מקורות מידע אמינים כגון מידע היסטורי זמין וכד'.
גילי דדון רווהצילום: דוברות מאוחדת2. אל תשאבו ידע רק מרשתות חברתיות - הרשתות החברתיות עלולות להגביר חרדה ותחושת חוסר ודאות. הסרטונים שמועלים שם והשיח הלא מבוקר משפיעים על המוח והנפש. חשוב למנן כמה שניתן, ואם כבר נגלול ברשתות, כדאי להבין שהן מוצפות במידע שהוא פייק ניוז – כיום אחד הכלים המרכזיים בלוחמה פסיכולוגית, ולכן לא להאמין לכל מה שרואים, לא למהר לעשות לייקים ולשתף כל דבר שנראה לנו מעניין לכאורה.
3. הקפידו על צריכה אינטליגנטית של חדשות בתקשורת - גם לתקשורת יש אג'נדה. חשוב שנבין כי הערוץ שבו עובר אלינו המידע הוא חלק מהמסר. ככל שנבין זאת יותר כך נוכל להיות מודעים לכוונות "נסתרות" של הדיווחים ונפעיל שיקול דעת וערנות.
4. הגבילו זמן מסך והקפידו על סינון תכנים - נכון, לכולנו חשוב להיות מעודכנים בתקופה זו וזה מובן, אבל חשוב לייצר שגרת חדשות מתונה ככל האפשר. החדשות משדרות 24/7 ומרבית הזמן מדובר במידע שחוזר על עצמו ופרשנויות שונות. כל אחד צריך לדעת להכיר את עצמו ולדעת עד כמה החדשות משפיעות עליו ובהתאם למנן. מי שחרד בעקבות החדשות יכול למשל להוריד אפליקציה המרכזת שלוש פעמים ביום את המידע החשוב.
חשוב שנהיה צופים מודעים ואקטיביים, שכל אדם ידע מהן הכתבות שמעוררות בו השראה ומחזקות אותו ומהן הכתבות ששוברות את ליבו. אם לא נהיה מודעים לכך, נוכל למצוא את עצמנו אחרי זמן צפייה בלתי מבוקרת, מגיבים בעצבנות לכאורה ללא סיבה ניכרת לעין, או מדוכדכים בלי להבין באמת מה הסיבה לכך.
2 צפייה בגלריה
בילוי לילי בבר "שפגט" בתל אביב בעת מלחמת חרבות ברזל
(צילום: Alexi J. Rosenfeld/Getty Images)
5. השאירו את רגשות האשם בצד - בתקופות שכאלה מצופה מאיתנו להיות מחוברים למה שקורה ולא להמשיך בשגרת יום רגילה. אולם שגרת יומנו היא זו שיכולה להשאיר אותנו שפויים, לכן אל תחששו לשלב דברים שנעימים לכם ועושים לכם טוב. תעבירו מדי פעם את החדשות לסדרה קלילה בנטפליקס, קבעו מפגש עם חברים, שבו בבית קפה, הקפידו על פעילות גופנית קבועה וכו'. זה לא אומר שלא עצוב לנו, זה לא אומר שליבנו לא עם החטופים וההרוגים, זאת פשוט הדרך שלנו לשמור על שפיות וזה חשוב לכולנו.
"כולנו מבינים וחווים על בשרנו כיצד חמאס משחק עם רגשותינו כעם וכפרט, ומשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי לנהל מולנו לוחמה פסיכולוגית. ככל שנפתח חוסן נפשי, נהיה מודעים לכך ונדע להתמודד עם זה – לא ניתן להם לנצח"
6. צרו טקסים קבועים ביומיום - טקסים וחזרתיות עוזרים לשמור על שגרה ושפיות. כל אחד יבחר לעשות זאת בפעולות הרלוונטיות אליו, כמו: מתי אני צופה בחדשות (אולי רק במהדורה המרכזית), מתי אני מפנה לעצמי זמן לקריאה, זמן לסדרה טובה וכד'.
7. הרבו בעיסוקים שממלאים בתחושה טובה ונעימה ובמשמעות - זה יכול להיות תחביב חדש או כל עיסוק אחר ובלבד שיעשה את העבודה ויכניס עשייה ועניין חדשים לחייכם, מעבר לחדשות: בישול, סריגה, ספורט, טיולים בטבע, התנדבות. מלאו את היום בדברים שאינם חדשות והפכו גם אותם לשגרה.
8. שימו לב לעצמכם ולסביבה שלכם - כל אחד מאיתנו מכיר את עצמו ויודע מתי הוא עשוי להגיע לקצה. שמתם לב שאתם מתחילים לצעוק על הטלוויזיה? להגיב בעצבנות לילדים כשאתם צופים בחדשות? זו נורה אדומה שנדלקה בכדי להזהיר אותנו ולהגיד לנו שכדאי למנן. שימו לב גם לקרובים שלכם והאם משהו עובר עליהם. אל תחששו לפנות ולהפנות אחרים לסיוע מקצועי.
9. דעו מה מסייע לכם - התכוננות לרגעים קשים היא אחד הדברים שמחזקים את החוסן שלנו. ככל שנגיע לאירוע קשה עם יותר מידע ופתרונות, כך נרגיש חסינים יותר ובעלי יכולת להתמודד. לכן, חשוב שנברר מהם הדברים שעוזרים לנו להתארגן או להירגע בזמן מצוקה, ונדאג שיהיה לנו אותם בהישג יד. אם אלו נשימות - נדע לתרגל אותן עוד לפני האירוע, אם מוזיקה שקטה - נכין לנו פלייליסט מראש, אם שיחה עם חבר - נדאג שיהיה לנו את מספר הטלפון שלו וסוללה טעונה בטלפון. ממש כמו שאדם סוכרתי יודע שהוא חייב בתיק משהו מתוק למקרה של נפילה, זהו מהו "המשהו המתוק" שלכם למצבי סטרס והכינו אותו מראש.
לסיכום, כולנו מבינים וחווים על בשרנו כיצד חמאס משחק עם רגשותינו כעם וכפרט, ומשתמש בכל הכלים שעומדים לרשותו כדי לנהל מולנו לוחמה פסיכולוגית. ככל שנפתח חוסן נפשי, נהיה מודעים לכך ונדע להתמודד עם זה – לא ניתן להם לנצח.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, רכזת בריאות הנפש במחוז מרכז מאוחדת
